
ביום ה-91 לשביתת הרעב בה פתח במחאה על מעצרו המנהלי, מאהר אל-אח'רס מצוי בסכנת חיים של ממש. רופאה מתנדבת מטעם רופאים לזכויות אדם שביקרה את אל-אח'רס ביום שישי, ה-16 באוקטובר ציינה כי אף על פי שבאופן כללי הוא עדיין צלול, הוא נראה מבולבל לפרקים, וכי הוא סובל מסחרחורות ואינו יכול להזיז את רגליו, לעמוד או לשנות תנוחה במיטתו. כושר הראייה והשמיעה שלו מתדרדרים במהירות והוא מתלונן על כאבים חזקים בחזה. מ מהנסיון בעולם בנוגע לשביתות רעב, אל-אח'רס עלול למות בכל רגע. הארגונים החתומים מטה קוראים לשחרורו המיידי.
אל-אח'רס שובת רעב מאז ה-27 ביולי לאחר שהושם במעצר מנהלי. הוא עתר לבג"ץ בדרישה לשחרורו, אך בית המשפט החליט שלא לבטל את צו המעצר והותיר את ההחלטה בידי מערכת הביטחון. תחת זאת ולמרות מצבו המדרדר שעלול להסתיים במותו, בג"ץ בחר רק להתלות את מעצרו המנהלי. בה בעת, אל-אח'רס מנוע מלעזוב את בית החולים קפלן ולכן, בפועל, נמצא במעצר. החלטות אלה של בית המשפט נסמכו בין היתר על תרגום שגוי של קטע וידאו בו נראה אל-אח'רס.
אל-אח'רס הביע חוסר אמון בצוות הרפואי של בית החולים קפלן, דבר נפוץ בקרב שובתי רעב, והוא מסרב לאפשר לצוות בית החולים להעניק לו טיפול ולבצע בדיקות ומעקב. אל-אח'רס אישר כי במקרה ויאבד את הכרתו, הוא אינו מעוניין בהתערבות רפואית. חשוב לציין כי על פי החקיקה הקיימת כיום, ישראל מאפשרת לאנשי צוות רפואי להאכיל בכפייה שובתי רעב. עמדה זו נוגדת את כללי האתיקה הרפואית ועלולה להגיע לכדי עינויים על פי המשפט הבינלאומי.
סיפורו של אל-אח'רס מפנה זרקור אל השימוש התכוף והמופרז במעצר מנהלי בידי ישראל – מדובר בהליך המתיר למפקד הצבאי באזור הגדה להחזיק אדם במעצר לזמן בלתי מוגבל בהסתמך על מידע סודי, מבלי לחשוף במה העצור מואשם ומבלי להעמידו לדין. בתי המשפט הדנים בצווי מעצר מנהלי עושים זאת על סמך מידע המוצג להם על ידי גורמי הביטחון במעמד צד אחד ועצורים פלסטינים מוחזקים כך במשך חודשים ואף שנים ללא כתב אישום וללא משפט. ישראל מחזיקה כיום בכ-300 עצורים מנהליים פלסטינים, וזאת בניגוד לאמנת ג'נבה המחייבת שימוש בכלי הזה במקרים חריגים בלבד ובכפוף לאמצעי בקרה פרוצדורליים. ב-2016, וועדת האו"ם נגד עינויים המליצה לישראל "לנקוט בהקדם בצעדים הדרושים על מנת לשים סוף לתופעת המעצרים המנהליים ולוודא כי כל מי שמוחזק במעצר מנהלי כעת יזכה לכל ההגנות החוקיות הבסיסיות" (פסקה 23). ב-2012, האיחוד האירופי חזר על עמדתו העקבית לגבי השימוש שעושה ישראל במעצר ללא משפט באומרו כי לעצורים "יש זכות להיות מיודעים לגבי הסיבות למעצרם ולהיות מובאים למשפט הוגן ללא עיכובים מיותרים".
אנו קוראים לקהילה הבינלאומית לדחוק בישראל לאפשר לאל-אח'רס לכל הפחות לעבור לבית חולים בגדה המערבית שם יוכל לקבל טיפול מצוות רפואי בו הוא נותן אמון או לשחררו לאלתר ולפני שיהיה מאוחר מדי. אנו מאיצים בקהילה הבינלאומית לציין בפני ישראל את חששה הכבד ולקרוא לה לחדול מן ההפרה המתמשכת והשיטתית של זכויות האדם השמורות לאסירים פלסטינים.
על החתום:
עדאלה – המרכז המשפטי לזכויות המיעוט הערבי בישראל
א-דמיר סיוע לאסירים ועמותת זכויות האדם
רופאים לזכויות אדם
הוועד הציבורי נגד עינויים בישראל









