במכתב, עליו חתומים מנכ"ל רופאים לזכויות אדם, רן כהן, והיועצים המשפטיים של הארגון, עורכי הדין תמיר בלנק ועדי לוסטיגמן, נכתב כי "פנייתנו זו נעשית לאור אירועים רבים, רבים מדי, של פגיעה בגורמי רפואה בגוף ובנפש ברצועת עזה". וכן בהמשך לפניות קודמות של ארגון זה וארגונים נוספים, שעסקו במדיניות התקיפה בעזה, בחשש מפגיעה בבית חולים אל-וופא, ובצורך הדחוף להסדיר מנגנון לפינוי פצועים.
בשל הלחימה האינטנסיבית ברחבי הרצועה ישנו קושי רב באיסוף נתונים מלאים מהשטח, אולם ממידע שאסף הארגון ממקורות שונים, בהם חדר החירום של משרד הבריאות הפלסטיני ברמאללה הפועל בשיתוף עם ארגון הבריאות העולמי, מאז שהחלה הלחימה בעזה ועד לתאריך 21.7.2014, עולה כי נפגעו באופן ישיר או עקיף 5 בתי חולים, ו-6 מרפאות ומרכזי הצלה ברצועה, 23 אנשי צוות רפואי נפצעו ושלושה נהרגו (רשימה מלאה במכתב). הפגיעה האחרונה נרשמה אתמול בבית החולים של הסהר האדום – "שוהדאא אל אלאקסא" שבדיר אלבלאח, ככל הנראה מפגיעה ישירה בבית החולים. פגיעה שהובילה למותם של חמישה בני אדם (בהם אנשי צוות רפואי),לפציעתם של כ-70 איש ולנזק קשה למבנה ולשני אמבולנסים שפינו פצועים.
ארגון רופאים לזכויות אדם מזכיר כי אמנת ז'נבה מקנה חסינות למתקני ואנשי רפואה בעת מילוי תפקידם. לגבי הגנה זו קבע בג"צ כי גם במידה וקיים חשש מבוסס לשימוש לרעה של מתקן רפואי הוא אינו מתיר הפרה גורפת של הכללים ההומניטריים. "יש לזכור, כי במקרה של חולים, פעמים רבות אין אפשרות מעשית לפנותם מהמקום בו הם נמצאים, וזאת בנוסף לקושי של אזרחים ברצועה, אשר לעיתים החמאס, או נסיבות הלחימה, מונעים מהם להתפנות. כמו כן יש להראות, כי המתקן הרפואי תרם בצורה אפקטיבית לפעילות הצבאית והתקיים כורח צבאי מיידי לפגוע בו".
המקרים הרבים של פגיעה בגורמי רפואה מאז החלה הלחימה מעלים חשש כבד כי הצבא אינו פועל על פי הדין הבינלאומי, בין אם בטעות או על פי הנחיות, ובין אם בשל כך שההנחיות וההוראות הנוגעות לאופן הפעולה החוקי למול תשתיות רפואיות אינו מוטמע ומיושם בשטח.
לאור זאת, ועל מנת למנוע פגיעה נוספת במתקנים רפואיים ובאנשי ונשות רפואה, דורש הארגון כי הצבא יחדל מפעולות המסכנות שלא כדין גורמי רפואה ומבקש שינתנו הנחיות בכל הנוגע לאיסורים ולהגבלות החלים על פגיעה במתקני וצוותי רפואה. כמו כן דורש הארגון, שתתבצע באופן מיידי הערכה מחודשת על מנת שהצבא יתכנן את מהלכיו באופן שיקטין עד למינימום את האפשרות לפגיעות מסוג זה בעתיד, ויערוך בדיקה אפקטיבית והפקת לקחים מערכתית גם בהתחשב במקרי הפגיעה שכבר אירעו.
