//
במלכודת ההדרה - חולי סרטן חסרי מעמד בישראל | דו"ח

הדרת חסרי המעמד ממע' הבריאות הציבורית פוגעת במיוחד בחולי הסרטן, הנאלצים להתמודד עם חסמים רבים במקביל למאבק במחלה. הדו"ח ממפה חסמים אלו ומציג המלצות לתיקון המצב.

צילום שער: אקטיבסטילס

לקריאת הדו"ח המלא – לחצו כאן

לפי הערכות רשות האוכלוסין וההגירה, חיים כיום בישראל מעל 200 אלף בני אדם – מהגרים ומבקשי  מקלט – שאינם תושבי המדינה, ועל כן הם אינם זכאים לשירותי הבריאות הציבוריים מכוח חוק ביטוח בריאות ממלכתי.עד כה מדינת ישראל נמנעה מלגבש מדיניות בריאות ורווחה מקיפה עבור אוכלוסיות אלו. תחת זאת היא הסתפקה בהעברת האחריות לשלומם ולבריאותם אל אל חברות הביטוח הפרטיות שמציעות פוליסות ביטוח מוגבלות בהיקפן ואל ארגוני החברה האזרחית שמשאבי התמיכה, הסיוע, והטיפול שהם מציעים מוגבלים.לאור זאת הפך סעיף אחד בחוק זכויות החולה, אשר קובע שבמצב חירום רפואי זכאי כל אדם לטיפול חירומי ללא התניה, כמענה העיקרי שבאמצעותו זוכים רבים מחסרי המעמד לטיפול מציל חיים.

הדוח מבקש להאיר כיצד הדרת חסרי המעמד ממערכת הבריאות הציבורית, הליכי ההפרטה, ובמקביל ההשענות על חוק זכויות החולה – פוגעים בצורה אנושה במיוחד בחסרי המעמד שחולים בסרטן: חברות הביטוח, בחסות משרד הבריאות, מנצלות את מצבם הבריאותי הרעוע כדי לקבוע להם אובדן כושר עבודה ולהתנער מכיסוי המשך הטיפולים, באורח שמותיר אותם בודדים במערכה. ללא ביטוח, אין לחסרי המעמד דרך לכסות את עלויות הטיפולים היקרים והחיוניים להצלת חייהם. מנגד, על אף שהטיפול האונקולוגי חיוני להצלת חייהם – הרי שהוא אינו נחשב לטיפול חירומי שניתן להגישו דרך חדרי המיון, מכוח חוק זכויות החולה. לכן, על אף שמצבם הרפואי חמור, הוא אינו מוגדר כמצב אקוטי, ועל כן הם גם יתקשו לקבל מענה מכוח חוק זכויות החולה.

הנייר שלהלן ממפה את החסמים שניצבים בפני חסרי המעמד בכל אחד משלבי המאבק במחלה – החל משלב הבירור וקבלת האבחנה, עבור בשלב הטיפולים האונקולוגים, וכלה בשלב המעקבים. מיפוי החסמים נשען על ניתוח המענים הקיימים כמו גם על עשרות מקרים פרטניים שלוו וטופלו במסגרת עבודת המרפאה הפתוחה של רופאים לזכויות אדם. מקרים אלו ממחישים, בצורה מצמררת ולעיתים אף טראגית ממש, את הצורך לגבש מדיניות-בריאות מכילה שתאפשר לחסרי המעמד, ובפרט למי מביניהם שאינם בני הרחקה, לזכות בנגישות שיוויונית לטיפול רפואי וברצף טיפולי נאות במסגרת מוסדות הרפואה הציבורית בישראל. הנייר מסתיים בפירוט ההמלצות לתיקון המצב.

כתבות מומלצותהכל >