//
מצוקות נפשיות של בני ובנות נוער שהוריהם מבקשי מקלט | נייר עמדה

נייר העמדה מציג תמונת מצב לקראת דיון בועדה לזכויות הילד בנושא מצוקות נפשיות של צעירים ובני נוער

צילום: אקטיבסטילס

לקריאת נייר העמדה המלא – לחצו כאן

על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, בישראל חיים כ-28,000 מבקשי מקלט בגירים מאריתריאה ומסודן וכ-8,000 ילדי מבקשי מקלט. רוב ילדי מבקשי המקלט נולדו בישראל וחלק קטן מהם נכנסו עם הוריהם בעודם ילדים רכים או פעוטות. רוב ילדי מבקשי המקלט נמצאים כיום בגילאי בית ספר יסודי וקדם-יסודי ועשרות בודדות מתוכם בגילאי על-יסודי. בשנים הקרובות החלוקה הזו עתידה להתהפך ומספרם של הנערים והנערות שהוריהם מבקשי מקלט עתיד לגדול מעשרות לאלפים.

משבר הקורונה השפיע קשות על מצבם הנפשי של נערים ונערות שהוריהם מבקשי מקלט. רבים מהוריהם איבדו את הפרנסה מיד עם פרוץ המשבר; הלמידה מרחוק דרשה אמצעים שלרובם אין כמו גם תקשורת מוגברת בין ההורים לבית הספר שעבור רובם היא בלתי אפשרית; והשהות האינטנסיבית במרחב הביתי, שהוא לרוב צפוף ולעיתים כולל גם דיירי משנה שאינם בני המשפחה הגרעינית, היתה עבור רובם מאתגרת מאוד.

הקשיים שגזר משבר הקורונה היו בבחינת טלטלה נוספת של סירה שממילא שטה במים סוערים. נערים ונערות שהוריהם מבקשי מקלט סובלים מקשיים על רקע טראומות העבר שלהם ושל הוריהם, על רקע הקשיים שהוריהם מתמודדים עימם לאור שלילת זכויותיהם, על רקע הדחיקה שלהם ושל הוריהם לשוליים החברתיים והכלכליים של ישראל ועל רקע גילויי הגזענות שהם סופגים כבר מגיל צעיר במדינה שהיא הבית היחיד שהם מכירים. על כל אלו יש להוסיף את חוסר הוודאות של הנערים והנערות לגבי עתידם שמהווה גורם משמעותי למצוקה נפשית. כל אלו תורמים, בין היתר, לתחושות של חרדה, בלבול, בדידות וחוסר שייכות בקרב הנערים והנערות.

כתבות מומלצותהכל >