//
בעקבות עתירת רל"א: המדינה תבטל את ההחמרה לגבי יציאת חולים מעזה מאז הפסקת האש

נתונים שאספה רל"א הצביעו על כך ש-90% מבקשות החולים ליציאה נדחו או לא נענו. כעת מאפשרת המדינה גם לחולי סרטן ואחרים לצאת אך עדיין חולים רבים אינם זוכים להיתר יציאה.

מעבר ארז | תצלום: אקטיבסטילס

מאז הסתיים סבב הלחימה האחרון, חלה החמרה במדיניות ישראל לאפשר לחולים פלסטינים מעזה לצאת מהרצועה לטיפולים רפואיים.  לפי המדיניות הנוכחית, ישראל מונעת מעבר חולים כרוניים וחולים במחלות קשות אחרות, שבהעדר טיפול טעם החיים משתנה לחלוטין, למרות שהטיפול הרפואי שלהם אינו זמין ברצועת עזה. בנוסף, חולים הזקוקים לטיפולים חיוניים ודחופים, דוגמת חולי סרטן חולי לב ופצועים מהפצצות, שלא נשקפת סכנה מיידית לחייהם חיים, אינם מורשים לצאת מהרצועה. לפי המדיניות עליה הכריז משרד הבטחון, הצבא מאפשר יציאה אך ורק לחולים במצב של סכנת חיים מיידית וזקוקים להעברה באמצעות אמבולנס למחלקה לטיפול נמרץ בבית חולים מחוץ לרצועת עזה.

מנתונים שאספה עמותת רופאים לזכויות אדם בשבוע הראשון מאז הכרזת שר הביטחון על המדיניות החדשה עולה, כי בין התאריכים 25-31 למאי 2021, הצבא אישר רק 7% מהבקשות הדחופות שהועברו אליה מהוועדה האזרחית הפלסטינית: 13 מתוך 191 (לעומת 66% אישורים לבקשות טרם הלחימה). יתר הבקשות סורבו או לא זכו למענה, על אף שהוגדרו דחופות על ידי גורמים ברצועה. עוד עולה מהנתונים כי גם במקרים של מעבר אמבולנסים לטיפולים מצילי חיים, לגביהם הצהיר הצבא כי יתאפשר מעבר דרך מחסום ארז, הרשויות הישראליות מונעות ומעכבות את יציאת החולים. כך, למשל, ב- 31.5, אושרה רק אחת מתוך שבע בקשות למעבר דחוף של אמבולנסים דרך מעבר ארז. שש בקשות, הכוללות שני חולי סרטן, אישה בהיריון בסיכון ושלושה פצועים מהפצצות הצבא, לא קיבלו מענה.

בעקבות המדיניות הנוכחית ופניות של חולים שהגיעו לעמותה הגשנו עתירה (1.6) באמצעות עורכי הדין עדי לוסטיגמן ותמיר בלנק. לעתירה צורפה חוות דעת של ועדת האתיקה של רופאים לזכויות אדם וכן חוות דעת רפואית של פרופ' רפי ולדן, נשיא העמותה וכירורג כלי דם בכיר מבית חולים שיבא – תל השומר. "חולה שמתגלה אצלו גידול סרטני במוח לא צפוי למות מידי אולם ברור שעיכוב הטיפול בו יביא לפטירתו. פצוע עם זיהום קשה עלול להגיע לקטיעת רגל גבוהה אם לא יטופל במרכז רפואי בעל אמצעים נאותים.]…[ שימוש בהגדרות של ההוראות החדשות במצב הנתון הוא פשוט מכבסת מילים האומרת שחולים לא יוכלו לצאת מהרצועה. על מקבלי ההחלטות לדעת שאיסור היציאה הגורף של חולים מעזה כפי שיהיה בפועל בהנחיות הקיימות יהיה לרבים בגדר של גזר דין מות, לא פעם בייסורים קשים". נכתב בחוות הדעת.

ועדת האתיקה של רופאים לזכויות אדם, המורכבת מאנשי צוות רפואי, צרפה חוות דעת נוספת בה היא כותבת בין היתר: "אנו סבורים כי הוראה זו לוקה בחוסר סבירות קיצונית באשר היא משתמשת בזכות לבריאות כסנקציה פוליטית-בטחונית וגובה מחיר כבד מהמוחלשים ביותר, דווקא כאשר מערכת הבריאות ברצועת עזה עומדת בעומסים בלתי רגילים לאחר המלחמה האחרונה.

בעקבות העתירה הודיעה המדינה כי היא החל מיום ה-3.6 "בקשות הכניסה לישראל מרצועת עזה לצורך טיפולים רפואיים, נבחנות על פי קריטריון הקבוע במסמך "סטטוס הרשאות הבלתי מסוג לכניסת פלסטינים לישראל, למעברם בין אזור יהודה ושומרון לבין רצועת עזה וליציאתם לחו"ל". מסמך זה קובע כי הכניסה לישראל מרצועת עזה והמעבר לאיו"ש לצורך טיפול רפואי תהיה במקרים של טיפול רפואי מציל חיים או כזה שבלעדיו טעם החיים משתנה כליל, אם הטיפול אינו זמין ברצועת עזה.

תשובה זו מחזירה למעשה את המצב לקדמותו כאשר חולים רבים במצבים רפואיים קשים אינם זוכים לצאת לטיפול רפואי.

לקריאת העתירה

לחוות הדעת של ועדת האתיקה

לחוות הדעת של פרופ' רפי ולדן

לתגובת המדינה


بفضل الالتماس الذي تم تقديمه للمحكمة العليا من قبل مؤسسة اطباء لحقوق الانسان: سيتم الغاء التشديدات التي تم فرضها على خروج المرضى من قطاع غزة منذ قرار وقف اطلاق النار الاخير.

وفقاً للمعطيات التي جمعت من قبل طاقم اطباء لحقوق الانسان فان 90% من طلبات التصاريح للخروج من قطاع غزة لتلقي العلاج كان قد تم رفضها او لم يتم الرد عليها. بعد الالتماس سيسمح لمرضى السرطان ومرضى اخرين بالخروج لتلقي العلاج ولكن يبقى هنالك العديد من المرضى والحالات الصعبة الذين يتم رفض السماح لهم بالخروج.

منذ وضعت الجولة القتالية الأخيرة أوزارها بين إسرائيل من جهة وكل من حماس والجهاد الإسلامي في غزة، من جهة أخرى، طرأ تدهور خطير في السياسة الإسرائيلية المتعلقة بخروج المرضى الفلسطينيين من غزة لغرض تلقي العلاج الطبي. وبناء على السياسة الجديدة، فإن إسرائيل تحظر مرور المرضى المصابين بالأمراض المزمنة وأولئك المصابين بأمراض خطيرة أخرى، رغم عدم توفّر علاج لأمراضهم في قطاع غزة.

ولا يُسمح للمرضى المحتاجين للعلاج الضروري والعاجل، على غرار مرضى السرطان، والمصابين بأمراض القلب، وجرحى قصف الجيش الإسرائيلي، ممن لا تتعرض حياتهم لخطر داهمن بالخروج من القطاع. وتقضي السياسة الجديدة التي أعلن عنها وزير الدفاع، بيني غانتس، باقتصار سماح الجيش بخروج المرضى  في حالة وجود خطر موت محتم، ويحتاجون إلى النقل بواسطة سيارات إسعاف إلى وحدات العناية المركزة في المستشفيات الموجودة خارج قطاع غزة.

وهكذا، فقد وافق الجيش في الفترة الواقعة ما بين 25- 31 أيار / مايو 2021، على 7% فقط من الطلبات العاجلة المُحالة إليه من اللجنة المدنية الفلسطينية: أي وافق على 13 حالة من أصل 191 (وذلك مقارنة بما نسبته 66% مصادقة للطلبات المماثلة في فترة ما قبل اندلاع الجولة القتالية). أما باقي الطلبات فقد تم رفضها أو لم يتم الرد عليها، وذلك على الرغم من أنها قد وصفت بأنها طلبات عاجلة من قبل جهات في قطاع غزة. ويذكر أن أحمد عبد الخرطي، وهو مريض سرطان كان يبلغ من العمر 62 عاما، وكان يعاني من ورم سرطاني في لسانه وحلقه، وكان بحاجة إلى تصريح خروج عاجل، قد توفي يوم الإثنين الموافق 31.5، أثناء انتظاره لاستصدار تصريحه من الجيش الإسرائيلي.

وقد قمنا، على خلفية السياسة الجديدة، بتقديم التماس إلى المحكمة العليا، بتاريخ 1 حزيران / يوليو 2021، بواسطة المحاميين تَمير بلانك وعَدي لوستيغمان، مطالبين بإلغاء تعليمات وزير الدفاع، والسماح بتنقل المرضى من وإلى قطاع غزة لغرض الحصول على العلاجات الطبية العاجلة، وتلك التي من شأنها إنقاذ حياة المرضى، أو للخضوع للعلاجات غير المتوفرة في قطاع غزة، إلى جانب العلاجات التي من شأن عدم تلقيها، أن يؤدي الى تدهور في صحة المريض. وقد تم إرفاق تقرير طبي إلى الالتماس، كتبه البروفيسور رافي فالدن، وهو كبير جرّاحي الأوعية الدموية في مستشفى شيبا – تل هشومير، ورئيس جمعية أطباء لحقوق الإنسان، إلى جانب تقرير طبي من لجنة الأخلاقيات التابعة لجمعية أطباء لحقوق الإنسان والذين ينتقدان المعايير الجديدة التي حددتها إسرائيل لخروج المرضى.

كرد على الالتماس, اعلنت اسرائيل انه ابتداءا من تاريخ 3.6 " طلبات الخروج من قطاع غزة لتلقي العلاج الطبي سيتم فحصها وفقاً للمعايير الموجودة بتقرير "סטטוס הרשאות הבלתי מסוג לכניסת פלסטינים לישראל, למעברם בין אזור יהודה ושומרון לבין רצועת עזה וליציאתם לחו"ל". هذا التقرير يسمح بالدخول الى اسرائيل والانتقال الى الضفة الغربية من اجل تلقي العلاج في الحالات الستعجلة او التي قد يؤدي عدم تلقي العلاج الى تدهور في جودة الحياة أو الحالات التي لا يتوفر لها علاج في غزة.

هذا الرد يعيد فعلا الوضع الى ما سبق ولكنه لا يعطي حلأ للعديد من المرضى الذين يعانون من مشاكل طبية صعبية في قطاع غزة وكان هناك رفض لخروجهم ايضا قبل الاجراءات الاخيرة.

כתבות מומלצותהכל >