//
20 שנה לאירועי אוקטובר 2000 | השוויון נראה רחוק מתמיד | דוח חדש

בחלוף 20 שנים אי-השוויון נותר כשהיה, ואף התרבו גילויי הגזענות וההדרה. כך פערים בבריאות, בחינוך, בתשתיות וחסמים רבים, מונעים השתלבות מלאה של החברה הערבית במרחב הציבורי.

כריכת דוח "עשרים שנה לאוקטובר 2000"

דו"ח עשרים שנה לאוקטובר 2000 | אפליה מבנית בבריאות בין ערבים ליהודים שאנו מפרסמים היום קורא לממשלת ישראל לסיים עשורים של אי-צדק, ולקדם מדיניות בלתי מתפשרת שתביא לסיום האפלייה והגזענות כנגד אזרחי ישראל הפלסטינים כפרטים וכקולקטיב.

לדוח המלא בעברית | לדוח המלא בערבית

לפני 20 שנה, באוקטובר 2000, רעדה הארץ. סדרת הפגנות מחאה של הפלסטינים אזרחי ישראל שברקעם קיפוח, אפלייה וגזענות ממסדית מתמשכים, הסתיימה באופן טרגי. דיכוי ברוטלי מצד משטרת ישראל שכלל ירי באש חיה, גרם למותם של 13 אזרחים ופציעתם של רבים אחרים.

דו"ח ועדת החקירה בראשות השופט העליון תיאודור אור, שמונה כדי לחקור את האירועים, ציין כי "הממסד לא גילה רגישות מספקת לצרכי המגזר הערבי, ולא פעל די על מנת להקצות את משאבי המדינה באופן שוויוני" וקבע כי על המדינה לפעול למחיקת כתם ההפליה של אזרחיה הערבים, על צורותיה וביטויה השונים.

בחלוף עשרים שנים אי-השוויון נותר כשהיה, ואף התרבו גילויי הגזענות וההדרה. מצב זה בא לידי ביטוי בפערים רחבים בחינוך, בתשתיות, בהקצאת קרקעות, בהיעדר מענים לבעיה חמורה ומתמשכת של פשיעה, ובחסמים רבים, גלויים וסמויים, המונעים השתלבות מלאה של החברה הערבית במרחב הציבורי. הגזענות הממסדית כנגד האוכלוסייה הערבית באה לידי ביטוי גם מעל לפני השטח: החל מראש הממשלה המסית נגד ציבור שלם כדי להניע מצביעים, וכלה בח"כים, רבנים וראשי ערים הקוראים להדרה והפרדה של התושבים הערבים בדיור ותעסוקה. שלא במפתיע, האמירות הגזעניות והמפלות מצד אישי ציבור לא טופלו על ידי גורמי האכיפה.

סממן מרכזי לאפליית החברה הערבית בישראל הם הפערים בבריאות בין האוכלוסייה היהודית והערבית. בתמצית, אזרחי ישראל הפלסטינים חולים יותר, מתים בשיעורים גבוהים יותר מיהודים בשל אותם סוגי התחלואה, מאופיינים בתוחלת חיים נמוכה יותר, בהערכה עצמית נמוכה יותר של בריאות, ובשיעור גבוה יותר של תמותת תינוקות. הפערים בבריאות אינם גזירה משמיים, אלא תוצאה של מדיניות המסרבת להכיר באזרחים הערבים כשותפים שווי זכויות בעיצוב דמותה של החברה והמדינה.

בהיעדר שינוי מהותי בסדר העדיפויות הממשלתי לא צפוי שינוי בעתיד הקרוב והרחוק. רק מחויבות ממשלתית מלאה שתבוא לידי ביטוי בתקציב נאות וברגולציה יעילה של שירותי הבריאות ובהשקעה הולמת בתשתיות בריאות, חינוך ורווחה, לצד גינוי השיח המדיר והגזעני הנשמע לא פעם במחוזותינו, יביאו לסיום אפליית האזרחים הפלסטינים.

כתבות מומלצותהכל >