תצלום: אקטיבסטילס
ביום שישי פרסמה ועדת הביקורת הבינלאומית של ה-IPC – הגוף המוביל בעולם להערכת ביטחון תזונתי, את הדוח החמור ביותר עד כה על המצב ברצועת עזה. המסקנה: רעב המוני כבר מתרחש בעיר עזה וצפוי להתפשט לדרום הרצועה בשבועות הקרובים.
התוצאות הקטסטרופליות שעליהן מצביע הדוח החלו להתגלגל כבר לפני חודשים והיו צפויות לחלוטין: כאשר מערכת הבריאות מפורקת; כאשר אוכלוסייה נותרת מוחלשת, חולה, פצועה ומפונה שוב ושוב; כאשר תשתיות מים, סניטציה והיגיינה נהרסות; כאשר מעברי הגבול נחסמים, באופן חלקי או מלא; וכאשר מומחי רעב מתריעים פעם אחר פעם מפני ההשלכות הבלתי נמנעות — בסופו של דבר האסון שהם ניבאו מתרחש. וזה בדיוק מה שאנו עדים לו היום.
ברצועת עזה נמשכת העלייה החדה בתת־תזונה חמורה בקרב ילדים – חלקם במצב של תת תזונה חריף, מצב מסכן חיים. רופאים מתארים גם סיבוכים רפואיים נדירים הקשורים לתת־תזונה, ובהם תסמונת גיאן־בארהו דלקת חוט השדרה השיתוקית החריפה.
קריסת מערכת הבריאות והשבתת שירותים חיוניים כמו מים, תברואה ומחסה יוצרים מעגל הרס הדדי בין מחלות זיהומיות לתת־תזונה, ובתי החולים הקיימים אינם מסוגלים להתמודד עם היקף הצרכים – אלפי ילדים ונשים הרות או מניקות זקוקים בדחיפות לטיפול רפואי מתקדם.
אספקת מזון בסיסית לבדה אינה יכולה לפתור את המשבר – נדרשת הרחבה מיידית של יכולות טיפול נמרץ, השבת שירותים חיוניים, הפסקת תקיפות על מתקנים רפואיים והגנה על הצוותים. מעל לכל, חיוני לאפשר מסדרון פתוח ("lifeline") לעזה, לגדה ולמזרח ירושלים לצורך פינוי חולים קשים.
הקהילה הרפואית – ובמיוחד בישראל – אסור שתעמוד מנגד מול אסון כזה. האחריות של רופאים ושל קהילת הבריאות היא להשמיע קול ברור ולהתנגד לג'נוסייד בעזה.
