צילום: אקטיבסטילס
מכתב של אנשי מקצועות הרפואה יהודים ופלסטינים – עברית | ערבית | אנגלית
קריאה של ארגוני בריאות וארגוני זכויות אדם – עברית | ערבית | אנגלית
מצבו הבריאותי: חליל עוואוודה, בן 40, שובת רעב מזה 165 ימים במחאה על מעצרו המנהלי. נכון להיום, הוא מוחזק במרכז הרפואי שמיר בישראל ומסרב לטיפול עד לשחרורו ממעצר מנהלי. ישנה הסכמה בקרב הממסד הרפואי כי שביתות רעב ממושכות עלולות להוביל לנזק בלתי הפיך עד כדי נכות ואף מוות.
הפרת כללי האתיקה הרפואית: עוואוודה נמצא תחילה אזוק למיטת בית החולים, ורק לאחר שהחתומה הראשונה על מסמך זה דרשה כי ישוחרר מאזיקיו, נעתרו לכך סוהרי שירות בתי הסוהר. גם אז, עוואוודה נותר בלתי אזוק למשך הבדיקה בלבד. כללי האתיקה הרפואית כפי שנוסחו בהצהרת מלטה אינם משתמעים לשני פנים בנושא: "אין להתנות מתן טיפול רפואי בהפסקת שביתת הרעב. השימוש באמצעי ריסון או לחץ, לרבות איזוק, בידוד, קשירת שובת הרעב למיטה וכל אמצעי ריסון פיזי אחר עקב שביתת הרעב אינו מקובל".
ניסיון העבר בטיפול בשובתי רעב מלמד כי האמון בין הרופא המטפל לבין השובת הוא מהותי לאיתור פתרון מציל חיים אשר גם מכבד את זכויותיו וגם מגביל את הפגיעה בו.
חרף הסכנה לחייו, המרכז הרפואי התעקש לשחרר את עוואוודה בתאריך 09.08.2022 בטענה כי הוא מסרב לטיפול רפואי. זאת, בניגוד לעובדה כי עואודה עצמו איננו סירב בפועל לאישפוז. עואודה שוחרר בזמנו בחזרה למרכז הרפואי של שירות בתי הסוהר (מר"ש), אשר – כפי שהעיד המנהל הרפואי של מר"ש – אינו ערוך לטיפול בחולים במצבו. עוואוודה הוחזק במר"ש בתנאי בידוד, עם גישה מוגבלת לטיפול רפואי וללא לחצן מצוקה. הזמן שהיה נדרש כדי להעביר אותו בחזרה לבית החולים לאחר הדרדרות במצבו – כפי שהיה צפוי שיקרה – היה מתגלה כקריטי. לאור זאת, ייתכן כי שחרורו חזרה למר"ש היה מתברר כגזר דין מוות. התנהלות זו – לרבות כבילה, התעקשות על שחרור מבית החולים, ואי-ניסיון לבסס אמון – מנוגדת לכללי האתיקה הרפואית ולנהלי טיפול בשובתי רעב.
אכן, רק לאחר הפעלת לחץ מטעם מתווכים שונים, אושפז עוואוודה מחדש בתאריך 11.08.2022, אך לא לפני שהמרכז הרפואי איים פעם נוספת בשחרורו. אנו מדגישים כי הן האיום לשחרר אותו מאשפוז והן שחרורו בפועל למר"ש הינן הפרות של כללי האתיקה הרפואית.
השימוש של ישראל בהליך המעצר המנהלי עומד בניגוד לחוק הבינלאומי: המקרה של עוואוודה הוא האחרון בשרשרת ארוכה של שביתות רעב שמתקיימות כתוצאה ישירה מהשימוש הפוליטי המופרז במעצרים מנהליים. הצבא הישראלי מחזיק באסירים לפרק זמן בלתי מוגבל מבלי להגיש נגדם כתב אישום וללא הליך משפטי, וזאת בניגוד לאמנת ז'נבה המגבילה הליך זה למקרים חריגים בלבד. ישראל מחזיקה כיום ב-671 עצירים מנהליים – הנתון הגבוה ביותר בחמש השנים האחרונות. בשנת 2016, כאשר מספר דומה של אסירים הוחזקו במעצר מנהלי, ועדת האו"ם נגד עינויים המליצה לישראל "לנקוט בדחיפות בפעולות הדרושות להפסקת השימוש בהליך המעצר המנהלי". אך לא רק שנשלל מפלסטינים תחת מעצר מנהלי זכות להליך משפטי הוגן, אלא שהחל משנת 2015, ישראל עיגנה בחוק את פרקטיקת ההזנה בכפייה. בכך, מחזיקה ישראל בחרב דמוקלס מעל ראשי העצירים המנהליים הבוחרים לפתוח בשביתת רעב.
לאור מצבו מסכן החיים, אנו מאמינים כי הדרך היחידה להציל את חייו של עוואוודה היא לשחררו מיידית ממעצר מנהלי. אנו, החתומות והחתומים מטה, דורשות ודורשים מישראל לשחרר את עוואוודה ולהפסיק לאלתר את נוהל המעצרים המנהליים.
