אמהות תחת אש | רופאים לזכויות אדם
הדו"ח הנוכחי מתעד את חייהן של נשים הרות ומיניקות בעזה בהקשר של רצח העם המתמשך. הוא ממחיש כיצד הרס מערכת הבריאות המקומית, לצד העקירה וההעברה בכפייה, ההרעבה והאלימות הבלתי פוסקת, הפכו את ההריון והאמהוּת למצבי סיכון. בה בעת, מבקש הדו"ח להשמיע את קולן של הנשים עצמן, לתת ביטוי למציאות חייהן, ולהציג באור ברור את הדילמות שעמן הן מתמודדות בתנאים בלתי אפשריים.
בפברואר 2025, במהלך הפסקת האש הזמנית, ערכנו ראיונות עומק עם 21 נשים עזתיות, הרות ומניקות, שנעקרו במסגרת גל העקירה השני מבית חולים נאצר, ומצאו מקלט במחנה הפליטים מיסק וליאן באזור מוואסי בח'אן יונס. המחנה, שהוקם בשנת 2024, קלט בעיקר נשים, ילדים ומשפחות.
היום, אנחנו מפרסמים דו"ח המבוסס על העדויות שאספנו, המתעד את חוויות ההיריון, הלידה וההנקה של נשים אלו תחת תנאי חיים בלתי אפשריים. דווקא לאחר הפסקת האש באוקטובר 2025, ממצאי הדו"ח נעשו ברורים יותר. הירידה בהיקף ההפצצות, חשפה ביתר שאת את הפגיעה המתמשכת שנגרמת לנשים הרות ומניקות מתנאי החיים עצמם. תנאים של עקירה ממושכת, מחסור חמור במזון, היעדר גישה למענה רפואי ראוי ופגיעה מתמשכת ביכולת לשרוד ממשיכים לעצב את חייהן ואת חיי ילדיהן.
"עקרנו ממקום למקום, ולא הייתה אפשרות למעקב היריון אצל רופא. לא היה מעקב אחר התפתחות העובר או אחר הדופק שלו, וגם לא אחר מצבי הבריאותי. פחדנו שיקרה לנו משהו רע, או שיקרה משהו לעובר, משום שבית החולים היה רחוק מהמקום שבו שהינו תקופה ארוכה." ח'ולוד, אם לילד ותושבת בית לאהיא
הדו"ח מתעד את חייהן של נשים הרות ומניקות בעזה בצל רצח העם המתמשך, ובוחן כיצד קריסת שירותי הבריאות, עקירה בכפייה ומדיניות ההרעבה פגעו באופן עמוק ומתמשך בחוויות ההיריון, הלידה וההנקה בעזה, ושללו מאימהות את זכותן הטבעית להגן, לטפל ולגדל את ילדיהן בביטחון וכבוד.
ממצאי הראיונות מצביעים על היקף חמור של פגיעה: כל 21 הנשים שרואיינו נעקרו בכפייה לפחות שלוש פעמים בטרם הגיעו למחנה מיסק וליאן. 14 מהנשים איבדו את בתיהן כתוצאה מהפצצות. כולן הופרדו מבני משפחה. כולן התמודדו עם קשיים חמורים בהזנת ילדיהן, ורבות מהן נאלצו לצמצם ולדלג על ארוחות, כדי להבטיח שלפחות לילדיהן תהיה ארוחה אחת ביום. 13 נשים דיווחו על קשיים בהנקה, ול-8 מהן לא הייתה גישה קבועה לחומצה פולית ולתוספי תזונה חיוניים אחרים במהלך ההיריון וההנקה.
העדויות ממחנה מיסק וליאן מאפשרות להבין את הפגיעה בנשים הרות ומניקות לא כאוסף של מקרים פרטניים, אלא כתוצאה של הרס שיטתי ומתמשך ברצועת עזהאנו קוראות להבטיח גישה מיידית, בטוחה ובלתי מותנית למזון, לטיפול רפואי ולסיוע, ולדרוש אחריותיות מלאה על מדיניות שממשיכה לפגוע בתנאי החיים וביכולת לשרוד.
