יום הנכבה 2023

הנכבה אינה אירוע היסטורי, היא טראומה קולקטיבית שהשלכותיה נמשכות עד עצם היום הזה.

תצלום: אקטיבסטילס

הנכבה אינה אירוע היסטורי, היא טראומה קולקטיבית שהשלכותיה נמשכות עד עצם היום הזה. מיליוני פליטים פלסטינים מעולם לא חזרו אל בתיהם, ומיליונים אחרים חיים כיום תחת משטר אפרטהייד וקולוניאליזם, ונתונים לדיכוי ולאלימות ממוסדת.

החל ממעצרים שרירותיים, הריסות בתים והפקעת אדמות לשם הרחבת התנחלויות בגדה המערבית וירושלים; ועד סגר על 2 מיליון פלסטינים ברצועת עזה ושליטה בכל היבטי החיים שלהם – חשמל, מים, יציאה לטיפולים רפואיים, ועוד – כשלאלו מתווספות המתקפות והמבצעים הצבאיים שהורסים את אותה תשתית שבכל זאת הצליחו לקיים.

בשטחי מדינת ישראל, פלסטינים אזרחי המדינה מהווים למעלה מחמישית מהאוכלוסיה, ועם זאת מאז הקמת המדינה, לא נבנו ערים פלסטיניות חדשות וחוקקו נגדם כ-50 חוקים מפלים, כשבראשם חוק יסוד: הלאום.

תוצאות הנכבה ממשיכות להדהד עד היום גם בזכות של פלסטינים לבריאות. בעבודתנו היומיומית אנו נתקלות בחלק מהמופעים של פגיעה בזכות זו – כשתושבי עזה לא מקבלים היתרי יציאה לטיפולים רפואיים, כשפלסטינים חסרי מעמד בישראל מגיעים אלינו למרפאה הפתוחה, ובמרפאה הניידת כשאנו מגיעים לגדה המערבית ולרצועת עזה.

ניתן לראות זאת גם בפערים הגדולים במדדי בריאות בהשוואה ליהודים-ישראלים. הפערים האלו הם ביטוי של מניעת גישה לשירותי בריאות, ואפליה באיכות המרפאות ומיקומן; הם ביטוי לתשתיות הלקויות בערים ויישובים פלסטינים, בתוך ומחוץ לקו הירוק; אבל יותר מהכל, הם ביטוי של גזענות מבנית וממוסדת שמשמעותה נכבה מתמשכת.

כתבות מומלצותהכל >