נייר העמדה עוסק בצורך הדחוף במענה מערכתי לנשים חסרות מעמד בישראל – פליטות, שורדות סחר, מהגרות עבודה ונשים פלסטיניות – שאינן זכאיות כיום למימון ציבורי להפסקת היריון. היעדר מימון מהווה חסם כלכלי חמור לאוכלוסייה פגיעה, ומוביל למצוקה נפשית, תלות, ניצול ולעיתים אף פנייה להליכים מסוכנים ולא מפוקחים.
הנייר קורא להסדרה מיידית של מימון ציבורי מלא לכל שלבי הפסקת היריון, לצד הנגשה פיזית, בירוקרטית, שפתית ותרבותית של השירות. בין ההמלצות: הכשרות לצוותים רפואיים, הבטחת נגישות שוויונית לאמצעי מניעה – לרבות סבסוד והנגשת מידע, ואיסוף נתונים שיטתי לשם תכנון מדיניות מבוססת-ראיות. ההצעה ניתנת ליישום בתקציב נמוך וצפויה לקדם בריאות, שוויון וזכויות אדם.
