//
מבקשי ומבקשות המקלט בישראל – תמונת מצב דצמבר 2022

מדיניות ההגירה ב-16 השנים האחרונות הותירה את מבקשי המקלט במצב של לימבו – ישראל מבינה כי אינה יכולה לגרש פליטים, אך מונעת מהם זכויות בסיסיות כמו ביטוח רפואי ושירותים סוציאליים.

תמונה: אקטיבסטילס
תמונה: אקטיבסטילס
לקריאת נייר העמדה המלא

גם בשנה החולפת לא יושם פתרון כולל וצודק עבור הפליטים מאריתריאה, מסודן ומקונגו, המונים יחד פחות מ-25 אלף אנשים ונשים. במקביל בשנה זו נוצרה קבוצת פליטים חדשה בישראל: פליטי המלחמה באוקראינה שנמלטו מאימת ההפצצות ומרדיפת המשטר הרוסי. הסעדים שהוגשו בתחילה לפליטי אוקראינה אמנם היו נדיבים בהשוואה ליחס שזכו לו הפליטים מאריתריאה ומסודן עם הגעתם לישראל. ההתגייסות של חלק ממשרדי הממשלה היוצאת ושל רבים מחברי הכנסת הקודמת וההתייחסות ל(חלק מה)פליטים כראויים לסיוע היו מבורכות.

יחד עם זאת, היבטים מסוימים של המדיניות כלפי פליטי אוקראינה האירו כבר מתחילת המשבר זרקור על רבות מהפינות האפילות ביחסה של מדינת ישראל לזרים שזקוקים להגנה. כניסת הפליטים הוגבלה על ידי משרד הפנים במכסות וחסמים שונים ומשתנים. מאז שחסמים אלו בוטלו זינק בפועל מספר המסורבים בכניסה לישראל. מי שמסורבת כניסתו סובל מהתנאים הקשים במתקן יהלו"ם ומגישה מוגבלת להליכי ערעור ומהיעדר גישה למערכת המקלט. אלו שנכנסים, מקבלים אשרות תייר זמניות שמוארכות בכל פעם לתקופות קצרצרות. במקום להעניק לפליטי המלחמה אישורי עבודה, הוכרזה לגבי העסקתם מדיניות "אי-אכיפה" (בדיוק כמו המדיניות "הזמנית" שהוכרזה לגבי הפליטים מאפריקה עוד בינואר 2011, ונמצאת בתוקף עד היום).

באופן רחב יותר, המדיניות כלפי פליטי אוקראינה מורכבת טלאים, נוצרת באופן אד-הוק, תוך שינויים תכופים, ללא עיגון בחוק או בנוהל, ומייצרת הבחנות בין קבוצות שונות בתוכם. כך, בעוד שכל אזרחי אוקראינה השוהים בישראל מוגנים מפני הרחקה, רק חלקם נהנים מזכויות וסיוע מסוימים. מוקד "צו השעה" של משרד הרווחה מסייע באופן רשמי רק למי שנכנסו לישראל אחרי יום 24.2.22 וממילא ניכר שמשאביו הולכים ומתדלדלים. ככל שחולף הזמן הצרכים של פליטי אוקראינה שנמצאים כאן הולכים וגדלים, בין היתר כי חסכונותיהם אוזלים וכך גם משאביהם של מארחיהם. למרות זאת המענים הממשלתיים רק הולכים ומתמעטים. הדמיון בין המדיניות כלפי פליטי אוקראינה והמדיניות כלפי הפליטים מאפריקה הולך וגדל.  

החלטת בית המשפט המחוזי מיום 16.5.2022 קובעת: "מרגע שהמדינה סבורה… כי יש לתת הגנה לאזרחי אוקראינה, ולו הגנה זמנית במסגרת מדיניות אי הרחקה, היא מחויבת לתת פתרון לאפשרות הקיום הבסיסי של המבקשים, וזאת כל עוד ההגנה הקבוצתית, או מדיניות אי-ההרחקה בתוקף." מילים אלו יפות גם לגבי הפליטים מאפריקה, שחיים כאן כבר מעל עשור, מוגנים מהרחקה אבל משוללי זכויות. על המחדל הזה, ממנו סובלים פליטים משתי הקבוצות, מתווספת מדיניות התעמרות מכוונת ואקטיבית שיוחדה עד כה לפליטי אפריקה בלבד, מדיניות שמטרתה הגלויה לכל היא לדחוק אותם לעזוב את ישראל.

כתבות מומלצותהכל >