ארגון רופאים לזכויות אדם מפרסם השבוע דוח חדש העוסק בתופעת השתיקה וההשתקה של פלסטינים ופלסטיניות אזרחי ישראל העובדים במערכת הבריאות. הדוח, המבוסס על כשנה של מחקר, עדויות וראיונות, מצביע על מציאות מורכבת המתקיימת מתחת לפני השטח של שיח ה"דו־קיום" המאפיין לכאורה את המערכת.
לקריאת הדוח המלא
עברית | אנגלית
"קשה לנו אבל לא יכולים לדבר… הפכנו להיות מכונה. בלי רגש. צריכים לעבוד, לשים וי, לקבל משכורת… שאלתי את עצמי – מה אני עושה פה? אני לא עושה את העבודה שלי… לכן הייתי חייבת להפסיק." – רופאה, מתוך הדוח
ממצאי הדוח מצביעים על כך שמאז אוקטובר 2023 חלה החרפה חסרת תקדים ביחס כלפי עובדים פלסטינים במערכת הבריאות. בין היתר מתועדים עשרות שימועים ושיחות בירור בלפחות 15 בתי חולים ובכל ארבע קופות החולים, בעקבות התבטאויות הקשורות למלחמה – גם כאשר מדובר בפעולות מינוריות כמו שיתוף פוסט, סימון "לייק" או שינוי תמונת פרופיל.
הדוח מתאר שורה של מקרים, בהם רופאות, אחיות ואנשי צוות נוספים נדרשו להסביר או להתנצל על עמדותיהם, ולעיתים אף ספגו סנקציות משמעתיות. לצד זאת, עולה תמונה רחבה יותר של אקלים ארגוני הכולל דרישות להימנע משימוש בערבית, "מבחני נאמנות" בלתי פורמליים, ועלייה בביטויי לאומנות ומיליטריזציה במסדרונות בתי החולים והמרפאות.
לדברי מחברי הדוח, קיים פער עמוק בין הדימוי הציבורי של מערכת הבריאות כמקום של שוויון ושיתוף פעולה, לבין תחושת רבים מהעובדים הפלסטינים, המתארים חוויות של הדרה, פחד והשתקה.
הדוח מדגיש כי הצעד הראשון ליצירת מערכת שוויונית יותר הוא הכרה בפערים הקיימים. מערכת הבריאות, כך נטען, אינה מנותקת מהתהליכים החברתיים הרחבים בישראל – בהם לאומנות, מיליטריזציה ואי שוויון מבני.
לצד הצגת הממצאים, הדוח מציע שורה של המלצות לשינוי מדיניות ותרבות ארגונית. עם זאת, המסר המרכזי העולה ממנו הוא קריאה להקשבה: לאפשר לעובדות ולעובדים להשמיע את קולם ללא חשש.
