לאחרונה נתבשרנו כי בקרוב יפתח משרד הבריאות, בשיתוף עם בית החולים איכילוב, שירות חדש וייעודי שיגיש סיוע נפשי – פסיכיאטרי ופסיכו-סוציאלי – למאות פליטים שורדי מחנות העינויים בסיני, מי שבמנוסתם מארצם, נחטפו נשבו ועונו על ידי חוליות מבריחים, ושוחררו תמורת כופר נפש על הגבול עם ישראל.
ותיקי מתנדבי ומתנדבות המרפאה הפתוחה לא ישכחו את המראות הקשים, של עשרות נשים שהגיעו אלינו למרפאה כשהן בשלבי היריון מתקדם כתוצאה ממעשי האונס האכזריים שעברו, ואת הפונים שהגיעו עם סימני אלימות קשה על גופם ושיתפו אותנו בחוויות הקשות ממחנות העינויים. העדויות הרבות איפשרו לנו, יחד עם ארגונים נוספים, לחשוף את מימדי הזוועות שהיו מנת חלקם של הפליטים בסיני.
בחלוף השנים, פצעי הגוף הגלידו, אך פצעי הנפש הם עיקשים יותר. רבים ממטופלינו נאלצים להתמודד, מעל לעשור לאחר האירועים, ובמקביל לחיים ללא מעמד, ללא יציבות ובעוני מחפיר, גם עם תסמינים פוסט טראומטיים שמקשים על התפקוד היומיומי.
במקביל לניסיונות להגיש טיפול ולהקל על הסבל, מזה כעשור שאנו פועלות מול משרדי הממשלה לקידום ולגיבוש מערך שיקום טיפול ותמיכה בשורדי ושורדות העינויים. אחרי שנים של מאבק, ב-2018 הוקמה ועדה בין-משרדית למיפוי הצרכים של קורבנות העינויים, ובהמשך אליה הומלצו המלצות ואף הוקצה תקציב להגשת מענים. אלא שבשטח, מאומה לא קרה. בין ההתמודדות עם מגיפת הקורונה לבין ארבע מערכות בחירות, שורדי העינויים שוב נותרו מאחור.
רק בעקבות מאמצים אינטנסיביים שלנו יחד עם שותפינו בעמותת א.ס.ף ובמוקד לפליטים ומהגרים, הצלחנו לאחרונה לדחוף למימוש התקציב וההמלצות, לטובת הקמת המענה הייעודי בבריאות הנפש. אנו נמשיך לעקוב כדי לוודא שבקרוב אכן יוכלו חלק ממטופלינו להינות מהשירות החדש.
לא נשלה את עצמינו כי בכך הושלמה המלאכה. שורדי ושורדות העינויים נזקקים למענה רב מערכתי, השירות החדש הוא רק חלק מהמענה הנדרש, וגם הוא יונגש רק למקצת מהנזקקים לו. ועדיין, ראוי לברך, וראוי לשמוח בהישג. מאבקינו רחוק מלהסתיים, אך חשוב גם להביט לאחור ולהבין שלמרות כל התסכול, יש פירות לעמלנו. אסור לחדול מלהיאבק. אסור להפסיק להאמין בכוחנו לשנות.