מבין אינספור הזוועות שהתחוללו מאז פרוץ המלחמה, הדו"ח החדש שלנו והעדויות הנלוות – החושפים את תנאי מעצרם של צוותי רפואה מעזה – הצליחו, בכל זאת, לזעזע אותנו עד היסוד. איננו יכולים לשתוק נוכח מציאות שבה עמיתינו למקצוע נחטפים ממקומות עבודתם, מוחזקים חודשים ארוכים ללא אישום בתנאים מחפירים, עוברים עינויים אכזריים, חווים התעללות מינית ונמנע מהם טיפול רפואי. זו מציאות בלתי נסבלת שאסור להשלים עימה.
שלושה רופאים ופרמדיק נמנים בין אלו שמתו במעצר ישראלי. סיבת מותם המדויקת אינה ידועה, אך אין לנו אלא לדמיין את מה שעבר עליהם ברגעיהם האחרונים והמבעיתים.
כמעט 150 עובדי ועובדות רפואה עדיין מוחזקים בידי ישראל בתנאים קשים אלו – וניתן עדיין להצילם אם יופעל מספיק לחץ על הממשלה לשחררם. ישראל מחזיקה בהם בשל היותם פלסטינים, בשל מוצאם מרצועת עזה – אך גם בשל עצם היותם עובדי ועובדות מקצועות בריאות.
אמנת ז'נבה מקנה הגנה מיוחדת לצוותי רפואה. מדוע ניתנת להם הגנה זו, ולמה אנחנו רואים בפגיעה בצוותי רפואה מעזה כמקרה מיוחד, המחייב את הקהילה הרפואית להתאחד להגנתם? בשל הסיבות הבאות:
1. צוותי הרפואה מותקפים בשל מקצועם: מתרבות הראיות המעידות כי אנשי רפואה מהווים יעד מכוון עבור הצבא במטרה לאסוף מידע מודיעיני. במרבית המקרים לא הוגש כתב אישום נגד העצורים, וכפי שמראה הדו"ח החדש של רל"א, נאמר להם באופן מפורש כי הם הוחזקו אך ורק לצורך איסוף מידע, מבלי שהואשמו בעבירה כלשהי.
2. תקיפת אנשי רפואה כנשק נגד האוכלוסייה האזרחית: בהיעדר צוותים רפואיים שיכלו לטפל באוכלוסייה האזרחית, מערכת הבריאות בעזה חדלה להתקיים כמעט לחלוטין. להפצצות ולפלישות הצבאיות לרוב בתי החולים בעזה, יחד עם ההרג, הפציעה וההעלמה הכפויה של אנשי רפואה ישנן השלכות רחבות הרבה מעבר לאסון האישי: משמעות הדבר היא מותם המיותר של מאות אלפי אזרחים חפים מפשע, וכן חיסול כל תקווה לשיקום ולהחלמה של הרצועה.
3. אנשי רפואה הותקפו בעת מילוי תפקידם: בניגוד לאזרחים אחרים שיכלו לפחות לנסות להימלט לאזורים בטוחים יותר, הרופאים והרופאות ברצועת עזה פעלו בהתאם לקוד האתי הייחודי שמגדיר את מקצועם. הם הפגינו גבורה יוצאת דופן, כזו שאנחנו, כעמיתיהם, יכולים רק לקוות שננהג בה בשעת חירום: הם נותרו מאחור לצד מטופליהם ועשו כל שביכולתם להציל חיי אדם ולהקל על כאב תחת תנאים בלתי נתפסים, תוך סיכון אישי ואף הקרבת חייהם. בכך הם הגנו על קדושת המקצוע שלנו.
עכשיו הזמן שלנו להיאבק למענם.ן.
אנו קוראים לכולם.ן, ובפרט לעמיתינו ולעמיתותינו בקהילת הרפואה – מכל הלאומים – להתאחד בקריאה לשחרור חברינו למקצוע. אנו קוראים לכם.ן להעלות את המודעות למצוקתם ולהצטרף לקמפיין הבינלאומי לשחרורם.
