עם הודעת ישראל על סגירת מעבר רפיח פעם נוספת והתחדשות המתקפה, נותק לחלוטין קו החיים האחרון עבור חולים ופצועים קשה בעזה. נייר עמדה חדש שכתבנו יחד עם ארגוני סיוע בינלאומיים – קריסת מערכת הבריאות בעזה: מניעת פינויי חולים – חושף את ההשלכות ההרסניות של מניעת פינויי החולים באופן שיטתי ואת קריסת הנגישות לטיפול רפואי ברצועה.
מאז תחילת המלחמה נהרגו יותר מ-45,000 בני אדם ומעל 100,000 נפצעו. למרות הצורך הדחוף בטיפול רפואי, ישראל חוסמת פינויי חולים באופן עקבי. לאחר שהרסה את מעבר רפיח במאי 2024, רק 450 חולים פונו עד להפסקת האש ב-19 בינואר. בזמן שהפסקת האש אפשרה יציאה של חולים, גם אז היו הפינויים רחוקים מהמספרים שהובטחו בהסכם.
כעת, עם חידוש המלחמה וסגירת רפיח מחדש, מונעת ישראל מעשרות אלפי חולים ופצועים קשה לצאת מעזה, ומאלו שכבר יצאו – לחזור למה שנותר מביתם.
כבר ביוני שנה שעברה הגשנו עתירה לבית המשפט העליון בדרישה להקים מנגנון מסודר ושקוף לפינויים. רק לאחר שמונה חודשים של דחיות ועיכובים, בינואר 2025, הציגה ישראל מנגנון – אך כזה שאינו מספק מענה אמיתי ואינו מאפשר פינוי בקצב הנדרש על מנת להציל חיים.
לישראל חובה משפטית ומוסרית להבטיח גישה לטיפול רפואי כחלק מאחריותה ככוח כובש ולפי החוק ההומניטרי הבינלאומי. במקום זאת, היא ממשיכה למנוע את יציאת החולים ולתקוף את מערכת הבריאות והפועלים בה.
הקהילה הבינלאומית חייבת לדרוש את פתיחתם המיידית והדחופה של מסדרונות הומניטריים לפינוי רפואי, מעזה אל הגדה המערבית ואל מזרח ירושלים – ואת הפסקתה של המלחמה.
