פינוי פצוע על גבול רצועת עזה. צילום: אקטיבסטילס
ההפגנות על גדר רצועת עזה בחודש האחרון, בהם נהרגו 44 מפגינים ומאות ניפצעו קשה, משפיעות בצורה משמעותית על מערכת הבריאות בעזה. על מערכת הבריאות אשר סובלת ממחסור כרוני בתרופות ובציוד רפואי, מונח נטל נוסף של מאות פצועים שמציפים את בתי החולים בכל יום שישי. בשל חוסר היכולות לטפל בכולם, בימי חמישי הנהלות בתי החולים בעזה מתבקשות לשחרר את החולים כדי לפנות מקום לפצועים החדשים. ארגון הבריאות העולמי מתריע במיוחד על הצורך בחיזוק יכולות טיפול בטראומה בעזה, ומשרד הבריאות הפלסטיני מדווח כי 24 מהפצועים עברו קטיעה.
לפי נתוני משרד הבריאות הפלסטיני, בבית החולים האירופאי טופלו 382 פצועים, המהווים כ-10% מכלל הפצועים בהפגנות. 10 מהם עברו קטיעת איברים.
עדות למצב בבית החולים מספק לנו ד"ר עבד אלמג'יד כלוב, ראש מחלקת כירורגיית כלי דם בבית החולים האירופי בעזה ובביה"ח אלקודס. (שיחה עימו ב – 20.4.18, ממנה עולים כל הפרטים מטה)
הבעיה העיקרית איתה הוא מתמודד בימים אלו היא מחסור ברופאים מומחים שיטפלו במספר הגדול של הפצועים המגיעים בו זמנית . בכל רצועת עזה יש 10 רופאים המומחים בכירורגית כלי דם, ורק 7 מהם בעלי המומחיות הדרושה לטפל במקרים מורכבים. שלושה מהם עובדים בבית החולים האירופאי. כאשר מגיעים 10-15 פצועים לבית החולים באותו הזמן, הצוות המצומצם אינו יכול לטפל בהם בפרק זמן המיידי הדרוש. בימי שישי בהם מתקיימות ההפגנות, כל אחד מהרופאים עבד לא לפחות מ 24 שעות רצופות.
לבית החולים האירופאי הגיעו בשבועות האחרונים 5 פצועים שניפגעו בכבד. כולם מתו בשל היעדר מומחה בכירורגית כבד. טיפלו בהם כירורגים כלליים. אומנם למנתחי כלי דם יש את הכישורים לטפל בניפגעי כבד, אך בשל העומס בבית החולים והעובדה שהיו פצועים קשה מאוד, רק פצוע אחד טופל על ידי כירורג כלי דם והארבעה הנותרים על ידי כירורגים כלליים.
מחסור בתרופות וציוד רפואי גם הוא משפיע על היכולת לתת טיפול לפצועים. לפי ד"ר כלוב, פצועים איבדו את רגליהם ואף את חייהם בשל מחסור בתרופות וציוד רפואי. הוא התריע על מחסור חמור בצנתרים לתיקון זמני של עורקים, אשר מאפשרים לרופא המנתח להשאיר את החולה בחיים לזמן מוגבל וכך לעבור לטפל בפצוע הבא. צנתרים אלו חשובים במיוחד כאשר מגיעים לבית החולים באותו הזמן מספר פצועים קשה.
מחסור בחוטי תפירה, בגודל של 0.5 ו – 0.6 שמוביל לשימוש בתחליפים, גורם במקרים רבים לדלקות. נוסף על כך, בשל העדר מחטים בגודל 15 מ"מ, הרופאים משתמשים במחטים בגודל 8 מ"מ, אשר לא רק מאטים את הטיפול אלא גם פוגעים בו: מחט קצרה נעלמת בשכבת התפרים ודורשת מאמץ רב להחדרה בעומק הגוף.
אתגר נוסף הוא העדר חומרי חיטוי, המאלץ את הרופאים להשתמש בתמיסות כלור לחיטוי, שהשימוש בהם גורם לעיתים לדלקות. ואכן רבים מהפצועים שהתאשפזו בבית החולים סבלו מדלקות. פצועים רבים איבדו דם רב עקב הפציעה, ואין ברצועה תרופות המאפשרות להשתלט על זרימת הדם. כמה פצועים איבדו בשל כך את חייהם.
בנוסף סובל בית החולים ממחסור חמור באנטיביוטיקה. הפצועים מתבקשים לקנות בעצמם אנטיביוטיקה, ומספר פצועים מתו משום שלא היה בידם לרכוש אנטיביוטיקה אפקטיבית כמו קוליסטין ומרופנם, אשר אינן נמצאות במלאי התרופות בבית החולים ומחירן בשוק הפרטי הוא כ – 500 ש"ח.
